עכירות (באנגלית: Turbidity) היא מדד בכימיה המבטא את צפיפות החלקיקים בתמיסה. העכירות גדלה ככל שצפיפות החלקיקים עולה.
עכירות היא תוצאה של פיזור אור. כדי שאור יתפזר, הגוף המפזר יהיה בגודל של חצי מאורך הגל המוקרן עליו.
העין האנושית תקלוט עכירות רק בריכוז גבוה יחסית: עכירות נמוכה לא תיראה בעין בלתי מזוינת.
כאשר עכירות בנוזל נראית לעין האנושית, פירוש הדבר שהחלקיקים בנוזל מפזרים אור בתחום האור הנראה.
עכירות הנה פרמטר משמעותי אשר הפך חלק אינטגרלי באנליזת מים, באבטחת איכות ובבקרת תהליך.
עכירות במים פתוחים יכולה להיגרם על ידי פיטופלנקטון. בנוסף, פעילויות אנושיות אשר משבשות את הרכב הקרקע, כמו בנייה,
גורמות בעונת הגשמים למשקעים מזוהמים אשר חודרים למאגרי המים וגורמים לעכירות. אזורים מיושבים תורמים כמות גדולה
של עכירות למים בקרבתם, כתוצאה מזיהום הנסחף על ידי מי גשמים ממשטחים סלולים כמו כבישים, גשרים או מגרשי חניה.
תעשיות מסוימות כגון מחצבות או מכרי פחם עלולות לגרום רמות גבוהות של עכירות כתוצאה מאבק מרחף שחודר במים.
ככל שעולה רמת העכירות במי שתייה, קיים סיכון רב יותר שבני אדם השותים אותם יסבלו ממחלות במערכת העיכול.
דבר זה בעייתי במיוחד בבני אדם שהמערכת החיסונית שלהם חלשה, מכיוון שהחלקיקים הם מצע לנגיפים או חיידקים,
ועלולים אף להגן עליהם מפני הכלור וקרניים אולטרא סגולות במערכות הטיהור והחיטוי.
יחידת המידה הנפוצה ביותר למדוד עכירות היא FTU, ראשי תיבות של FormazinTurbidity Unit.
ידועות מספר דרכים למדוד את איכות המים. הדרך הישירה היא על ידי מדידת הירידה בעוצמת האור
כאשר הוא עובר דרך דגימה של המים. קיימים שני סוגי מקור אור – אור לבן או אינפרא אדום – בהתאמה לתקני ISO או EPA .
ניתן לבחור את האופציה הרצויה באמצעות מד עכירות